המיכל הפנימי האטום
רוב חברות התעופה ורוב המדינות הקולטות דורשות מיכל פנימי אטום הרמטית, לרוב מרופד אבץ, בתוך הארון. האטימה מאושרת בתעודה, והתעודה נוסעת עם המשלוח.
זו גם הדרישה שהופכת את המיכל לכבד, וזה משנה כי מטען אווירי מחויב לפי משקל ונפח.
המארז החיצוני
חברות תעופה רבות דורשות בנוסף שהארון יהיה סגור במארז עץ חיצוני או במגש טיסה מאושר, כדי שאפשר יהיה לטפל בו כיחידת מטען רגילה והוא לא יהיה מזוהה בדרך.
הדרישות כאן משתנות בצורה ניכרת בין חברות, ומיכל שהתקבל אצל חברה אחת אינו מתקבל אוטומטית אצל אחרת. זו אחת הסיבות לכך ששינוי מסלול יכול לחייב עבודה מחדש.
משקל, מסלול ומה קובע את העלות
השילוב של ארון מרופד אבץ ומארז חיצוני מייצר יחידה כבדה. צריך שתהיה קיבולת מטען ליחידה הזו במטוס הספציפי, ולכן לפעמים טיסה ישירה אינה זמינה ומוצע מסלול ארוך יותר.
המרחק, מספר עצירות הביניים, משקל היחידה המוגמרת והטיפול בכל שדה תעופה הם המרכיבים העיקריים של עלות ההובלה. אין תעריף אחיד, כי אין שני מסלולים עם אותו שילוב.
אפר מטופל אחרת
כשבוצעה שריפת גופה, הכללים משתנים לחלוטין. אפר מועבר בדרך כלל בכד אטום עם אישור המשרפה ותעודת הפטירה, ובמקרים רבים יכול לנסוע עם נוסע מלווה ולא כמטען.
מדיניות חברות התעופה לגבי נשיאת אפר בתא הנוסעים שונה מחברה לחברה, וחלק מהיעדים עדיין דורשים היתר יבוא, ולכן מוודאים את המסלול מראש.
זהו מידע כללי ולא ייעוץ למקרה ספציפי. הדרישות משתנות בין מדינות, בין חברות תעופה ולעיתים בין מקרה למקרה. אנחנו חברת תיאום פרטית, לא גוף ממשלתי, שגרירות או קונסוליה.
שאלות נפוצות בנושא
האם משפחה יכולה לספק ארון משלה?
רק אם הוא עומד בדרישות האטימה והבנייה של חברת התעופה ושל שתי המדינות. בפועל המיכל נרכש בדרך כלל במדינת היציאה, כי הוא צריך לקבל שם אישור.
למה לא תמיד אפשר טיסה ישירה?
המשלוח צריך קיבולת מטען ואישור קבלה במטוס הספציפי, ולא כל טיסה יכולה לקחת אותו. כשהטיסה הישירה אינה יכולה לקחת אותו, משתמשים במסלול עם עצירת ביניים.
האם המשפחה טסה באותה טיסה?
אפשר, וזה די נפוץ, אבל זה לא נדרש. הנפטר נוסע כמטען ומתקבל על ידי בית הלוויות בשדה התעופה ביעד, בין אם קרוב משפחה נמצא במטוס ובין אם לא.